מילון מונחים

מורה נבוכים מ- א' עד ת' במושגים שכיחים בתחום לקות למידה והפרעת קשב

אבחוני לקות למידה – מיפוי מקיף של כלל תחומי החוזק והקושי הקוגניטיביים המאפיינים את האדם (בכל גיל) במטרה לאתר הפרעת לקות למידה. קיימים מספר סוגי אבחונים, קצרים וממוקדים או ארוכים ונרחבים, ישנם מספר בעלי מקצוע העוסקים באבחון – מאבחנים דידקטיים, פסיכולוגים, נוירולוגים ופסיכיאטרים. בהתאם לסוג האבחון הדרוש נקבע הגורם המאבחן ( ראה עוד מידע בקישור של חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא התאמות).

אבחנה מבדלת – הפרעת לקות למידה דומה לעתים בסימפטומים שלה להפרעות אחרות, על רקע נוירולוגי או פסיכולוגי. כדי שאבחון לקות למידה יהיה מדויק, יש צורך באבחנה מבדלת אשר תשלול אפשרות לאבחון שגוי. לדוגמא, על פי הגדרת לקות למידה, היא איננה נגרמת כתוצאה מחסך תרבותי או כתוצאה מחסך חושי (ליקוי בראייה למשל) כלשהו. אבחנה מבדלת תבדוק מהו הרקע לקשיים המתבטאים והאם זוהי אכן לקות למידה.

אפאזיה אקספרסיבית – קשיים בהפקת שפה מדוברת הנגרמים כתוצאה מליקוי באזור 'ברוקה' במוח. (לביטויים נוספים של קשיים אלה – ראה פירוט בתקצירי הרצאות באתר).

אפאזיה רספטיבית – קשיים בהבנת שפה מדוברת הנגרמים כתוצאה מליקוי באזור 'ורניקה' במוח. (לביטויים נוספים של קשיים אלה – ראה פירוט בתקצירי הרצאות באתר).

גורמים ללקות למידה – ישנן מספר אסכולות המספקות הסברים תאורטיים על הגורמים ללקות למידה. האסכולה הנוירו-פסיכולוגית העוסקת במבנה המוח ובהתפתחות העצבית העוברית, האסכולה הקוגניטיבית העוסקת בתהליכי חשיבה, המשגה, הפשטה, אנליזה וסינתיזה והאסכולה הביהוויוריסטית העוסקת בהתנהגות תגובתית לגירויים שונים בסביבה ולשיטות לימוד בבית-הספר.

דיסאורינטציה – לקות נון-ורבלית, קושי בתפיסה מרחבית, קושי בקביעות מושגים כדוגמת כיוונים, זמנים וכו'. יכול להתבטא:

• הפרעות בהבחנה בכיוונים ובהתמצאות במרחב
• קשיים בניווט ובהתמצאות במקומות חדשים
• הסתגלות איטית למחזורי זמנים כדוגמת שעות ותאריכים

דיסגרפיה – לקות כתיבה 

• כתב יד לא ברור
• שגיאות כתיב מרובות
• ארגון הכתיבה על פני הדף
• קושי בארגון משימת הכתיבה, בניית תשובה שלמה עם התחלה, אמצע וסוף, קושי בבניית משפטים.

דיסלקציה – לקות קריאה

• קשיי התמודדות עם מילים, משפטים ופסקאות.
• קושי בקריאה של חומר רב, קצב קריאה איטי
• קושי בהבנת הנקרא למרות קריאה טכנית תקינה
• קושי באיתור הרעיון המרכזי של פיסקה
• בעיות בקישור שבין חומר קריאה להרצאות
• טעויות בשימוש בתחביר, במילות קישור ובמילות יחס

דיסנומיה – קושי בשיום ובשליפה מן הזכרון

יכול להתבטא:

• אוצר מילים מצומצם/דל
• קושי להביע רעיון בתמציתיות או בהעלאת סדרה של אירועים ברצף נכון
• פער משמעותי בין התבטאות בעל-פה במהלך דיון לבין עבודות או בחינות

דיסקלקוליה – ליקויים בחישוב

• שליטה חלקית בפעילויות חשבון בסיסיות
• קושי בהבנת השפה החשבונית
• קושי לזכור נוסחאות
• קושי בהבנה וזכירה של מונחים המייצגים מושגים כמותיים
• קושי בארגון המספרים על הדף

הגדרת 'לקות למידה' על-פי משרד החינוך – משרד החינוך במסמך חוסר מנכ"ל המופיע ברשימת הקישורים באתר, השתמש בשתי הגדרות המקובלות כיום בעולם להפרעת לקות למידה ( לעיון בהגדרות אלה, היכנס לקישור).

היבטים אישיותיים – לקויי למידה חווים במהלך חייהם חוויות חוזרות ונשנות של אי-הצלחה אשר אינה קשורה למידת ההשקעה והמאמץ. כל אלה יוצרים דפוס אישיותי הכולל תכונות שונות המאפיינות לקויי למידה רבים – בטחון עצמי נמוך, דימוי עצמי לא חיובי, חוסר אונים, מיקוד שליטה חיצוני, אי לקיחת אחריות ונטייה להאשמת הסביבה ועוד.( בקרוב נוסיף לאתר מאמר העוסק בהרחבה בהיבטים אלו).

הסתגלות לקויי למידה – לעתים לקויי למידה מבטאים קשיי הסתגלות למסגרת אליה הם שייכים – קשיי הסתגלות לבית-הספר, קשיי הסתגלות לסביבה חברתית חדשה, קשיי הסתגלות למקום העבודה וכדומה. אלו קשיים המבטאים פערים משמעותיים בתפקוד בפועל לעומת המצופה ולעומת ה'נורמלי'. עם עזרה מקצועית, ניתן לשפר את מידת ההסתגלות ולחסוך הרבה מאד עוגמת נפש וסבל לשנים.

התאמות במבחנים – לקויי למידה זכאים להתאמות מסוגים שונים במבחנים בבית-הספר (הפנימיים והחיצוניים), במבחנים בלשכת הגיוס, במבחני הפסיכומטרי ובמבחנים בקורסים בלימודים הגבוהים. זכויות לקויי הלמידה לרוב מעוגנות ומבוססות במדיניות כתובה אשר מומלץ מאד להכיר ולהתעדכן. (ראה פירוט נוסף בקישור חוזר מנכ"ל משרד החינוך וכן במאמר על לקויי למידה בצבא).

טיפול בלקויי למידה – הפרעת לקות למידה היא מולדת ולא ניתנת לריפוי מוחלט. יחד עם זאת, הטיפול בלקוי הלמידה מסייע לו להתמודד עם המגבלות דרך הדגשת נקודות החוזק, דרך עקיפה "חכמה" של נקודות התורפה. טיפול יכול לסייע בהתמודדות עם קשיים חברתיים, בשיפור הדימוי העצמי והבטחון העצמי, בתפיסה שלו את עצמו כאדם שלם בעל יכולות. טיפול גם מסייע בשיפור יכולת ההתארגנות היום-יומית, ברכישת אסטרטגיות יעילות יותר לתפקוד במישורי החיים השונים ובהסתגלות שלמה יותר.

טקסונומית לקות למידה – סיווג רשימת הסימפטומים הנפוצים בהפרעת לקות למידה (פותח במסגרת עבודת הדוקטוראט של ד"ר דבורה שני בהנחיית פרופ' ברוך נבו, החוג לפסיכולוגיה אוניברסיטת חיפה, 1999).

לקות למידה נון-ורבלית ( NVLD ) – אחד הסוגים של הפרעת לקות למידה מתייחס להפרעות שאינן על רקע שפתי-מילולי הנובעות מליקוי בהמיספרת ימין ומתבטאות בקשיים כמו תפיסה מרחבית, קואורדינציה ובקשיים חברתיים ( ראה פירוט באתר זה בתקצירי הרצאות).

לקות למידה במעגל החיים – הפרעת לקות למידה הינה מולדת ומלווה את האדם לאורך כל מעגל חייו. כיום ידוע ומוסכם על החוקרים והעוסקים בתחום כי לקות למידה לא מתבטאת רק בקשיים בבית-הספר, אלא גם בבית, עם החברים, בעיסוקים השונים, וזאת – בכל גיל ובכל שלבי החיים. הסימפטומים השונים יכולים להשתנות עם הגיל כמובן, יכולים להתמתן או להחמיר ויש על כך פרסומים מחקריים רבים.

מודל 360 מעלות בתפיסת לקויי למידה – מודל תאורטי המתייחס להפרעת לקות למידה ב-6 מימדים: הקוגניטיבי, הרגשי, החברתי, האשיותי, תפיסת היכולת העצמית והמשפחתי (ראה מאמר באתר זה).

מיומנויות פסיכו-לינגויסטיות – יכולות שפתיות הקשורות להבנת הנאמר, הבעה בע"פ, תהליכי קריאה וכתיבה, יכולת שיום ושליפה וכן יכולת חיקוי שפתית.

סוגים נפוצים של לקות למידה – הפרעת לקות למידה הינה הפרעה הטרוגנית, אצל כל לקוי למידה באים לידי ביטוי סימפטומים שונים וברמת חומרה שונה. בכל זאת, נהוג לסווג את לקויי הלמידה למספר סוגים הומוגניים וקיימות מספר חלוקות נפוצות. החלוקה הבסיסית מבחינה בין סוג R-S המאופיינים בהפרעות בתפקוד לשוני ובתפקוד תקין בנושאים לא מילוליים, סוג A המאופיינים בהפרעות בתפקוד לא-מילולי, קשיים באורינטציה מרחבית-ויזואלית, התמצאות בכיוונים, קואורדינציה פסיכו-מוטורית ותפקוד מילולי תקין, וסוג משולב R-S-A המאופיינים בהפרעות גם בתחום המילולי וגם בתחום הלא-מילולי.

( ראה פירוט באתר זה בקטגוריית תקצירי הרצאות).

עמותות לקויי למידה – עמותת הל"ל, עמותת "ביחד", עמותת ידע והקר"ה, עמותת עזר"ה, עמותת לש"ם ( ראה רשימת קישורים לאתרים) – עמותות המסייעות ללקויי למידה ומשפחותיהם בנושאים שונים, מקיימות ימי עיון ויעוץ או מפרסמות חומר מקצועי.

צבא ולקויי למידה – מרבית לקויי הלמידה מתגייסים לשירות צבאי. על-פי מדיניות הצבא, לקויי הלמידה המציגים אבחונים בהתייצבות הראשונה בלשכת הגיוס, זכאים לסוגים שונים של התאמות כגון תוספת זמן. לקויי הלמידה נבדקים גם במדור הרפואי בלשכת הגיוס ע"י נוירולוגים מומחים ולעתים נקבע להם סעיף ליקוי רפואי אשר מוריד להם את הפרופיל. (להרחבה בנושא לקויי הלמידה בצבא ראה באתר זה בקטגוריית מאמרים, בקטגוריית לקויי למידה בחיי היום-יום, בקטגוריית שאלות ותשובות ובקטגוריית סוגי אבחונים וטיפולים).

קריירה ולקויי למידה – לקויי למידה מבוגרים רבים מתקשים לבחור לעצמם תחום תעסוקתי שיוכלו ללמוד אותו ולאחר מכן לעסוק בו באופן עקבי ולהתקדם בו. מחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה של לקויי למידה שאינם יציבים תעסוקתית, מפוטרים או מתפטרים מעבודה לעתים קרובות, מתקשים להתקדם בדרגות, מתקשים להגיע לסטטוס גבוה ולשכר משמעותי, מקבלים יחס פחות טוב ממעסיקים וכדומה.

יעוץ תעסוקתי ללקויי למידה –  תהליך שבו האדם מגבש לעצמו את הקריירה המתאימה לנקודות החוזק שלו, אשר תאפשר לו להתמיד, להצליח ולהתקדם ( ראה פירוט באתר זה בקטגורית "לקויי למידה בחיי היום-יום" ובקטגוריית "אבחונים וטפולים").

קשיים אקזקוטיביים (ניהוליים) – קשיים בתכנון, ארגון, ויסות רגשי. העדר ראייה כוללת, קושי לבצע אומדן/הערכת מצב, קושי לגלות גמישות במצבים משתנים, מיקוד יתר בקשב (התעקשות על פרטים שוליים באופן מוגזם). קשיים אלה נובעים מליקוי בהמיספרת ימין באונה הפרונטלית ומאפיינים את לקויי הלמידה הנון-ורבליים.

קשיים בזכירה – יכולים להתבטא במספר כיוונים- זכירה של תוכן מילולי או מספרי או זכירה של תוכן לא מילולי כמו תבניות צורות, מפות וכדומה. בזכירה של חומר מילולי, מקובל להבחין בין זכירת מילים ללא הקשר לבין זכירת סיפור למשל. כמו כן, קשיים בזכירה יכולים להיות לטווח הקצר, הבינוני או הארוך. נהוג להתייחס גם ל"זכרון עבודה" שבו אדם מבצע מניפולציות שונות על חומר השמור בזכרון לטווח קצר שלו (למשל חזרה מהסוף להתחלה על רשימת ספרות שהוקראה לו)

קשיים במודעות פונולוגית – קושי לפרק מילים לחלקים המרכיבים אותן וקושי לצרף צלילים למילים שלמות. אצל ילדים – הבחנה בצליל פותח, צליל סוגר, חריזה וחלוקה להברות. אצל מבוגרים – חלוקת מילים לעיצורים ותנועות והרכבת מילים מתנועות ועיצורים.קושי במודעות פונולוגית ניתן לאתר כבר בגיל הגן, כמו כן מודעות פונולוגית מנבאת את יכולת פענוח הקריאה בביה"ס. אצל מבוגרים דיסלקטים נמצאו במחקרים קשיים במודעות פונולוגית.

מודעות פונולוגית ניתן לשפר בעזרת אימון ותרגול וע"י כך לשפר את יעילות תהליך הקריאה.

קשיים בקשב וריכוז –

• סוגים עיקריים:
• קשיים בקשב מתמשך ( (SUSTAINED – היכולת להקצות משאבים קשביים לאורך זמן תוך שמירה על רמה קבועה של ביצוע
• קשיים בקשב סלקטיבי ( SELECTIVE )– היכולת למקד קשב במידע רלוונטי חזותי או שמיעתי תוך התעלמות מגירויים מסיחים
• קשיים בהכוונת קשב ( ORIENTING ) – היכולת להפעיל מנגנון המאפשר הפניית קשב למיקום מסויים, ניתוק והעברת קשב למיקום חדש
• קשיים בבקרת קשב ( EXECUTIVE ) – היכולת לארגן, לתכנן ולבצע פעולות מורכבות, היכולת להשתמש בפידבק פנימי וחיצוני, שליטה על חלוקה ופיזור קשב בהתאם לנסיבות

קשיים בשיום – קשיים בקריאה בשם של עצמים, אותיות, ספרות וצבעים (לפי מבחן השיום המהיר RAN ). מהירות השיום הינה קריטית לרכישת קריאה. יותר ממחצית הדיסלקטים סובלים מליקוי הן במודעות פונולוגית (ראה לעיל) והן במהירות שיום. מחקרי אורך שונים מצביעים על החשיבות של מהירות שיום כמנבא לרכישת קריאה. גם אצל מבוגרים עם דיסלקציה מוצאים עדיין גם קושי בשיום מהיר.

קשיים חברתיים – לקויי למידה רבים מבטאים קשיים בתהליכי התחברות, בהבנת חוקים חברתיים, ביכולת ליצור קשרים ולהשתלב בחברה חדשה. כמו כן, קיים לעתים קושי להתמיד בקשרים חברתיים, קושי להעמיק במערכות יחסים ולשתף אחרים בתכנים אישיים.

קשיים חברתיים אלה ניתנים לשיפור בדרך טיפולית (ראה פירוט באתר זה בקטגורית "סוגי אבחונים וטיפולים").

קשיים רגשיים – לקוי למידה נאלץ להתמודד במהלך כל חייו עם מגבלותיו. חלק גדול מההתמודדות קשור לחוויית התסכול וחוסר האונים הנגרמת מאי-הצלחה ללא קשר למידת ההשקעה והמאמץ. התמודדות רגשית יכולה לבוא לידי ביטוי כתגובה מוחצנת – כעס רב, תוקפנות, עימותים ישירים, האשמת הסביבה, הצקות והפרעות וכדומה, ו/או כתגובה מופנמת – תחושת חוסר ערך עצמי, התכנסות, הימנעות, התבודדות, דכאון, מחשבות שליליות, תופעות סומאטיות המתבטאות בכאבים שונים ועוד.

קשיים משפחתיים – הקשיים של לקויי הלמידה מקבלים היבט משפחתי נרחב כאשר הוריו של לקוי הלמידה עשויים לבטא תחושות של קבלה, תמיכה ועידוד ועד אכזבה והכחשה של הבעיה. ישנם הורים המגיבים באשמה, בושה והסתרה לעומת הורים אחרים המגיבים בחום, מספקים סיוע וחיזוקים.

בגילאים מבוגרים לעתים עולות בעיות בנושא יצירת קשר עם בני המין השני, בניית זוגיות ונישואין. רבים נשארים בבית ההורים עד גיל מבוגר יחסית ומתקשים להתמיד במערכות יחסים.

כאשר לקויי הלמידה נישאים, מקימים תא משפחתי והופכים הורים, עולות בעיות חדשות נוספות. (ראה הרחבה באתר זה, במאמר 360 מעלות).

קשיים שפתיים – קשיים נפוצים אצל לקויי למידה מתמקדים בתחום השפתי הכולל מספר מרכיבים הקשורים ביניהם במערכת שפה אינטגרטיבית. מרכיבים אלו הם הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה.

תפיסה שמיעתית וחזותית לקויה  –
קושי בזכירת, הבנת ועיבוד נתונים באחד מהחושים למרות שאין בעיה פיזיולוגית

יכול להתבטא למשל :

• קשיים בקליטת דברים הנאמרים בקצב מהיר
• קושי להקשיב להרצאות, להבין את הנאמר ולכתוב בו-זמנית
• קושי בהבחנה בין צלילים בתוך מילים ובהפרדת מילה לצלילים המרכיבים אותה